- בִּיבָא
- בִּיבָאch. sam(ביב pipe, gutter, canal); duct, underground walk. Y.Taan.IV, 68d עאל ליה מן ב׳ דמדינתא; (Lam. R. to, 2 עליל ביה בבובי׳ corr. acc.) he came up to him from the duct of the besieged fortress.(Lam. R. to I, 5 וביבא, v. בִּיבֵי.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
